פתיח
1. לפנינו תביעתו של מר סאמר יאסין (להלן:
התובע), נגד מעסיקתו בתקופה הרלבנטית לתביעה - המועצה המקומית ג'דידה מכר (להלן:
הנתבעת או
המועצה), לתשלומים שונים בגין פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, שעות "כוננות" ופדיון חופשה. בתחילה תבע התובע גם תשלומים עבור הפרשי שכר, הפרש פיצויי פיטורים ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין, אולם, במהלך בירור התביעה חזר בו מרכיבים אלה.
2. להלן נפרט את עיקר העובדות הרלבנטיות לענייננו, כפי שהוכחו בפנינו, ולאחר מכן נדון ברכיבי התביעה, כסדרם.
תמצית העובדות
3. ביום
1.11.02 התובע החל לעבוד בנתבעת, במחלקת אחזקת קווי מים [עמ' 8, ש' 17-16]. התובע עבד שם כחצי שנה גם קודם לכן, במהלך שנת
2001, אולם, בין שתי תקופות העבודה היתה הפסקה ארוכה, של למעלה משנה, אשר ניתקה את רצף ההעסקה [תצהיר התובע -
ת/1, נספחים
ב'-ג'; תצהירו של מזכיר המועצה ומנהל כוח אדם - מר גטאס הלון (להלן:
המזכיר או
מזכיר המועצה) -
נ/1, נספח
ב'].
4. ביום
26.8.07 התקבל במועצה מכתבו של מר ישראל שפיצר - מנהל אגף כוח אדם ושכר ברשויות המקומיות, במנהל לשלטון מקומי במשרד הפנים (להלן:
מר שפיצר), לפיו - על המועצה לסיים העסקתם של עובדים המועסקים שלא כדין, שהתמנו לאחר
1.1.00,ללא מכרז וללא אישור נחיצות משרה, לפנות בבקשה לאישור נחיצות המשרות וליידע את העובדים הרלבנטיים שככל שהמשרות יאושרו - יוכלו להתמודד עליהן, במכרז פומבי, בלבד [
נ/1, נספח
ו'].
5. על פי עדותו של מזכיר המועצה, לאחר הבחירות לראשות המועצה, בחודש
11/08, המועצה החלה ביישום הוראתו של מר שפיצר על למעלה מ-
40 עובדים, ופנתה לקבלת אישורי נחיצות לתפקידים שאוישו שלא כדין [
נ/1, ס' 14-9]. ביום
27.10.09 התקבל אישור לנחיצות תפקידו של התובע - אחזקת מים וביוב, וניתן היתר לפרסם על המשרה מכרז פנימי או פומבי [
נ/1, נספח
ה'].
6. ביום
1.12.09, לאחר התייעצות עם נציגות העובדים וקבלת הסכמתה, התבקשה ועדת הפיטורים, המורכבת מגזבר המועצה, המזכיר והיועץ המשפטי של המועצה, לזמן לשימוע את העובדים שמועמדים לפיטורים [
נ/1, נספחים
ז' ו-
ח']. בהתאם לכך, הוזמן התובע לשימוע - ביום
15.12.09 [
ת/1, נספח
ח'1].
7. לאחר ששמעה את טענות התובע, בשימוע בעניין הכוונה לפטרו, ניתנה החלטת ועדת הפיטורים, מיום
31.12.09, לפטר את התובע בשל העסקתו שלא כדין והנחיות משרד הפנים, בנושא זה. לפיכך - נמסר לתובע מכתב פיטורים, לפיו - תסתיים העסקתו ביום
1.2.10 [
ת/1, נספחים
ד' ו-
ח'2].
8. כעבור מספר ימים, לאור תשובתו של מר שפיצר ליועץ המשפטי של המועצה, נמסר לתובע תיקון למכתב הפיטורים, לפיו - הפיטורים יכנסו לתוקף רק ביום
1.3.10, ובכך ניתנת לתובע הודעה מוקדמת של חודשיים, בהתאם לחוקת העבודה [
ת/1, נספח
ה';
נ/1, נספח
ו'].
9. ביום
20.1.10 פורסם מכרז
פנימי לאיוש המשרה של התובע, אולם, לאחר מכן, הטיפול בענייני המים והביוב של המועצמה הועבר אל התאגיד החיצוני "אלעין", והמכרז בוטל, על-פי הנחית משרד הפנים.
10. ביום
1.3.10 הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים [עמ' 8, ש' 17-16].
11. ביום
10.6.10 שולמו לתובע פיצויי הפיטורים [תלוש שכר לחודש
5/10 -
ת/1, נספח
ו';
נ/1, נספח
ד'].
דיון והכרעה
12. נקדים ונאמר, כי בחלק מהמחלוקות שבין הצדדים, אך, לא בכולן - העדפנו את גרסת התובע. בהתאם, קיבלנו את תביעתו לתשלום עבור כוננות ופדיון חופשה, ואילו התביעה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים - נדחתה. להלן נימוקינו.
א. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים
13. יחסי העבודה הסתיימו, כאמור, בתחילת חודש
3/10 ואילו פיצויי הפיטורים שולמו לתובע רק
3 חודשים לאחר מכן. לפיכך, התובע מבקש, כי נפסוק לו "פיצויי הלנה", בגין האיחור בתשלום.
14. לטענת הנתבעת, זכויותיהם של העובדים שהתקבלו מחדש לעבודה במועצה - לאחר שפוטרו מטעמי הפגם בדרך קבלתם לעבודה, לפני פיטוריהם - נשמרו; לכן, כאשר פוטרו העובדים הם לא קיבלו פיצוי פיטורים, מאחר שהיתה אפשרות שייקלטו מחדש לעבודה במועצה, עם זכות להמשכיות, ופיצוי הפיטורים לא שולמו עד שיוכרע עניינו של כל אחד מהם. טענה זו מקובלת עלינו, ואף תואמת את תשובתו של מר שפיצר, מיום
10.12.09, במענה לפניית היועץ המשפטי של המועצה, לפיה - לגבי עובדים שלא ייבחרו מחדש במכרז, כדין, וכתוצאה מכך תסתיים העסקתם, ישולמו פיצויי פיטורים, ואילו לגבי עובדים שייקלטו ברשות, כדין, והעסקתם תימשך בצורה ישירה - אין לשלם פיצויי פיטורים, על תקופת העבודה הראשונה, ויוצא להם כתב מינוי חדש [
נ/1, בין נספחי
ו'].
15. אנו מקבלים את טענת המועצה, כי היתה אפשרות שהתובע ימשיך בעבודתו, ואף פורסם מכרז למשרתו, ברם, הוא בוטל בעקבות העברת אחזקת רשת המים והביוב לתאגיד חיצוני, ואז שולמו לתובע פיצויי הפיטורים. אמנם, מזכיר המועצה הודה, שהדבר לא סוכם עם התובע, אבל, אנו מאמינים לדבריו, כי העובדים ידעו שמי שיתקבל במכרז יחזור לעבוד במועצה עם רצף מתקופת העבודה הקודמת, כאילו לא פוטר, לכן, עוכב תשלום הפיצויים, גם לתובע, והם שולמו לו לאחר שהתברר שלא יחזור לעבוד במועצה [עמ' 14, ש' 26-22, עמ' 15, ש' 3-1]. מכאן, שאי תשלום הפיצויים במועדו, נבע מהסכמה שבשתיקה מצד התובע, או, למצער, מתוך טעות כנה של הנתבעת.